רץ בדרכים עגלגלות
בלוג על ריצה חובבנית על כל המשתמע מכך, קשיים בדרך, פציעות, מזג האוויר ועוד... כתוב קליל וזורם ומומלץ לרצים מתחילים ומתקדמים ולכל מי שמתחשק לו לצחוק ולהתרגש!
יום שבת, 18 במרץ 2017
מרתון ירושלים
יום ראשון, 26 בפברואר 2017
מרתון תל אביב
יום ראשון, 8 בינואר 2017
ברכה לסוף שנת פעילות 2016 מועדון ריצה גליל עליון
*כל השנה אני עובד קשה כדי לא להיות מצטיין,
כדי לא לעמוד פה ולהיות מובך,
אז השנה כל העבודה הקשה הייתה לשווא...
אתם בטח זוכרים את השלב הזה באירוע סוף השנה
שבו דורית נעמדת ממש פה, איפה שאני עכשיו
מסדרת על קצה האף משקפיים של הקראה
מודה לשי על השנה שחלפה
ומספרת קצת על הקבוצה
אז דורית ביקשה ממני לשאת דברים במקומה
באינסטינקט עניתי "לא תודה…"
ואז הבנתי שזאת לא הייתה בקשה…
(גיל אתה יכול להירגע, זה לא עוד שיר אהבה)
קצת קשה לתמצת לכמה מילים 365 ימים
של אינספור קילומטרים
יציאה לריצות הנפח בכל מזג אוויר
בשעות שאפילו התרנגול לא מכיר
ונדמה שלא משנה כמה תקדים להגיע
תמיד תמצא בחניה של האגמון או הקוקיה
כמה וכמה מכוניות של משוגעים (עם סמל המועדון)
תכלס, צריך להמציא לנו הגדרה במילון
"רצי ירח" או "רצים בחלום"...
וזה עוד כלום!
כי ביום שישי (כל יום שישי)
יש איפשהו בעולם איזשהו אירוע ריצה
שמשתתף בו לפחות חבר אחד מהקבוצה
אין נקודה שהיא מידי רחוקה
או מידי הזויה …
והפודיומים? כמים נשפכים...
אך עם כל הכבוד
מה שמייצג יותר מכל בקבוצה את החברים
בסוף בסוף
אחרי שאת קו הסיום חוצים
אחרי שבטיילת או בעגור את השעון עוצרים
אחרי האימונים הכי מפרכים
בחציית ההרים הכי גבוהים, בסוף בסוף כולנו שווים!
וזה לא משנה לאף אחד בכמה עשית 21k
אם אתה מתאמן למרתון ה-17 שלך
או שאתה מנסה לשבור את מחסום העשר לראשונה
אחרי קו הסיום כולנו שווים! ממש שווים...
כולנו שותים את הקפה המהביל של שי על המחצלת
אוכלים את הלחם של רועי סלאש דורית
ומקנחים עם העוגה של רחל או הלן
(לחלקנו זה העיקר)
ואת השוקולד חמאת בוטנים של סימה
(היא מתעקשת שזה ממש בריא)
כי הקבוצה היא המהות
ולא המהירות
והמהות היא הקבוצה
לרוץ בשביל הנשמה ולא רק בשביל התוצאה
והכי חשוב שכולם רצים עם חולצה אדומה!
(סימן קריאה)
ועל כל אלה שי, אנחנו אומרים, תודה.
יום שבת, 15 באוקטובר 2016
מרתון אמסטרדם
אין רץ שלא שאלו אותו
"תגיד לאן אתה רץ?"
הרי אתה יוצא וחוזר לאותה נקודה
אז בשביל מה?
אבל המקום הוא לא אותו מקום שממנו יצאת
הוא אחר לגמרי
מכל ריצה אנחנו חוזרים אחרים
מכל ריצה אנחנו לומדים
קצת על אחרים והרבה על עצמנו
וכשמדובר ב42.2 יש הרבה זמן ללמוד
ומי שמסיים את תקופת האימונים
הוא כבר לא אותו אדם
מחר תלבשו את הבגדים הזוהרים
תמרחו על עצמכם וזלין
במקומות שלא רואים אור שמש
והמסע הארוך הזה יגיע לסיומו
חשוב שתזכרו
המרתון הוא הפרס
על התקופה הלא פשוטה שעברתם
תשתדלו ליהנות ממנו
ותזכרו שבשבילנו כבר ניצחתם
בהצלחה!
יום שישי, 8 באפריל 2016
הטיילת של העליון
ושוב ברביעי על הטיילת
בלחות יחסית של תחילת הקיץ,לאף אחד לא כל כך ברור מה ללבוש לאימון, גם לי לא, אני חוזר מריצת חימום ורוצה כרגיל להוריד שכבה
ואז אני נזכר שמתחת לחולצה יש לי רק צמר טבעי, אורגני שלא יורד כל כך בקלות...
תכלס אחרי החימום אני מרגיש מיצוי
הייתי משאיר את המצב כמות שהוא, עשינו חימום, הזענו, עכשיו נלך לאכול פיצה ולשתות בירה, את שלנו עשינו…
המאמן מוציא קלסר (אף פעם לא סימן טוב)
ומקריא את הטיעונים לעונש ומוסיף שניתן לערער על גזר הדין, לעליון! (הגליל העליון)
המאמן מקריא את מספרי המוות לפי שם
מסביר את האימון וחורץ גורלות
אלפיים מטר בקצב משתנה (תכלס אני משתין לאט, אם מישהו מבין את הבדיחה אני מתנצל) מה שנשאר לדעת זה מספר הפעמים.
מספרים ושמות עפים באוויר
והשמות נגמרים ואני לא ביניהם, אולי יש לי תרגיל אחר?
לא! אני נידון לחמש מיתות טיילת או משהו כזה…
סימה אומרת שנרוץ ביחד ואני מתחיל לדאוג
איפה אני ואיפה היא? אבל אני לא יכול לפגר אחריה
ולפגוע ככה בגבריות שלי…
כעבור חמש מאות מטר אני רואה את הגב שלה
כעבור שבע מאות מטר היא רק נקודה קטנה וצהובה עם תלתלים…
קורא לי מאחור Big guy
בוא תצטרף לרציניים, אני לא מסרב להצעות כאלה
מפעם לפעם אני עובר מול סימה
אני מרים גבה כאות לחיים והיא בתגובה מנידה תלתל
היא בסדר אני חושב לעצמי….
הייתי צועק לה משהו אם לא הייתי יודע שחמצן הוא מצרך נדיר כרגע וכל נשימה קריטית פה.
קבוצה ילדות רודפות אחרינו עכשיו, נועם מבריח אותן
"מפלצות" הוא צועק, אני לא בטוח אם זה אנחנו או הן
או שאוליזה הן שהבריחו אותנו, אולי סתם הגיע הזמן להגביר...
אני כבר לא הייתי בהכרה, מזל שהיה מבוגר אחראי!
האימון נגמר, אני נכנס לאוטו ובוכה!
סתם לא, לא היה לי כוח אפילו לבכות…
*מבוסס על בטון אמתי
*השמות והפנים של המשתתפים שונו
ומהיום לא קוראים להם
*אם שמתי שלוש כוכביות, זה אומר שיצאה שבת?
התגעגעתי אז באתי
יש בי ניגון הנובע מתוכי
יש בי מילים הכותבות אותי
יש בי קצב כפעימות לבי
והוא הולך ומתגבר
וכשתנוח דעתי
עת תחפוץ נשמתי
אגביר פעימותיי
אחיש צעדיי
באוזניי ילחש העשב המתכופף
תחת הרוח הכבדה
ותחת רגליי תרוץ לה הדרך
ולנגד עיניי כבסרט נע
יחלפו סיפורי מסע
רגליי יחלשו
אך ראשי חזק
"קדימה" הוא יצעק
והרגליים כחיילים ממושמעים
ישעטו קדימה כמו היו רגליי אילה
וכשאגיע לקצה הדרך
עת השמש תשקע עליי
אשוב על צעדיי
אמהר חזרה אל ביתי
אל אהבותיי
יום חמישי, 29 באוקטובר 2015
סובב עמק 2015
בלי סיבה מיוחדת
בוכים מהתרגשות
או מסיפוק
מהגשמת חלום
או מכאב מתוק
בלי סיבה מיוחדת
אני אוהב אנשים שבוכים