"רבות מחשבות בלב איש"

ומה לגבי רץ?

שואלים אותי לא מעט, הריצות שלכם נמשכות המון זמן, על מה אתה חושב תוך כדי?

ולמה אתה לא רץ עם מוזיקה?

אז קודם כל הייתי מזמין את כולכם לבקר אצלי בראש,

אבל המשרד לבטיחות וגיהות סגר את המקום בעקבות חריגות רעש,

אין מוזיקה, אפילו הרועשת ביותר שתאפיל על הקולות אצלי בראש...

מבחינתי ריצה טובה היא כזאת שבמהלכה אני רק משנן לעצמי כמה אני נהנה...

כשזאת המחשבה היחידה שעוברת לי בראש, כנראה שזאת באמת ריצה טובה!

אני לא דברן גדול, אבל ברגע שאני מרגיש בנוח ופותח את הפה, אני לא סותם,

יש ריצות שההוראה מהמאמן היא לרוץ בקצב נוח, (יש לזה שם נוסף,

ריצה בקצב דיבור)  אז כשאני עם עוד אנשים זאת לא בעיה

חוץ מזה שאם אני ארוץ בקצב שאני מדבר זה עלול להיות קצב חזק מידי, 

כשאני לבד הבעיה גדולה יותר, סבבה קצב דיבור, אבל אין איתי אפילו כלב לדבר איתו,

אז אני מדבר עם עצמי, מסתבר שאני פרטנר נוראי לשיחה,

 אני גם לא מקשיב וגם נותן לעצמי להשחיל מילה...

אבל יש ריצות אחרות גם, שעוד לפני הצעד הראשון הראש כבר החליט שזה לא יקרה,

הראש כאילו אומר עזוב אותך מלרוץ, אין לך חיים? בטוח יש לך דברים טובים יותר לעשות,

כמו לשכב במיטה, לשחק במחשב או לבהות בטלוויזיה, או בקיצור להעביר את הזמן וזהו...

הרי אפשר להגיע לגיל 120 גם בלי להתאמץ יותר מידי...

לא חסרים סיפורים על אנשים שחצו את גיל מאה,

 אחרי שכל החיים הם שתו בירה ועישנו סיגרים ובכל זאת הצליחו לעבור שוב לסוף התור...

חזרה לענייננו, בריצות הקשות יש כמו בסרטים המצוירים, 

את שתי הדמויות שיושבות לי על הכתפיים, אחת מכל צד.

בצד אחד איתי השמן מפעם ומצד שני איתי הקצת פחות שמן מהיום,

כל אחד מושך לכיוון שלו ובדרך כלל איתי השמן מנצח,

 לאחר שהפעיל את מלוא כובד משקלו (ויש לו משקל) על מנת לשכנע אותי לבחור בו.

אחרי שהתגברתי על היצר וכבר יצאתי לרוץ והתרחקתי מהבית מתחילות מחשבות על תירוצים, 

לא לי, אני הרי יודע בדיוק מה קורה, למאמן!

לא ישנתי טוב בלילה, יש פה מלא עליות, אבנים, מוקשים וכל מיני תירוצים יצירתיים אחרים.

בינינו, זה לא ממש עובד עליו, הוא כבר יודע לסנן בין תירוץ לסיבה...

כשרצים בחברה זה יכול להיות מאוד מביך,

 יצא לי כבר לקבל בטעות מחשבה של פרטנר לריצה שבטעות נכנסה לראש שלי...

מזל שזה לא היה אישי, מזל שהזכרתי לו שהוא חשב על הפסקת פיפי...

בתקופה האחרונה אחרי שהתחלתי להעלות לכתב את המחשבות שלי

אני כותב פוסטים בראש.

 והריצות הרבה יותר שקטות, הבעיה שעכשיו אני מתחיל לשמוע קולות לא מוכרים

ואמא אמרה לי לא לדבר עם זרים...

כוכביות***

*זה מה שנקרא הכל בראש...

*למה הכל צריך להיות דווקא בראש שלי?

*אם אתם רצים איתי ואני שותק, זה לא בגלל שאין לי מה להגיד, 

זה בגלל שאני לא יודע עם מה להתחיל...