עצמות כבדות, יש ביטוי יותר פולני מזה? כנראה שכן, אבל לא קשור לפה...
במבט ראשון אני נראה, איך נקרא לזה? מאותגר אנורקטית!
לא שמן לא רזה, לא מבנה של רץ זה בטוח.
בא אלי פעם איש מבוגר שהתארח אצלנו במושב ושאל אותי אם אני מתאבק,
אמרתי לו "כשעף עלי אבק אני מתאבק",
"לא לזה התכוונתי", הוא אמר "אתה עוסק בהאבקות"?
"לא תודה" עניתי, אני עדין מדי בשביל זה,
אולי זה לא נראה ככה, אבל אני יותר טוב בליברוח מאשר בלהרביץ,
ועוד יותר משניהם אני מתמחה בהימנעות מעימותים.
ובדחיית משימות למחר או מחרתיים...
מה שאני מנסה להגיד זה שבמבט ראשון אני נראה מגושם,
במבט שני זה אפילו נראה ודאי...
ובכל זאת אני רץ ואפילו מצליח לעשות את זה בסגנון סביר למדי.
אנשים שרואים אותי מצפים שארוץ בקצב זחילה,
בכל זאת הפיזיקה של העברת מסה וכל הבלה בלה הזה,
שיחשבו, יוצאים לאימון אלפים, מרוץ 10 ק"מ, או סתם מתגברות
ושמישהו יעצור את הקטר...
כשאני עוקף בבטחה במרוץ, אני לא מפספס את המבט המופתע בעיניים,
יש שנלחמים עד טיפת הזיעה האחרונה, לא מוכנים שרכב כבד יעקוף אותם!
חשבתי להדפיס על החולצה מאחור "מטען חורג לפניך",
אבל תיארתי לעצמי שלא כולם יבינו ויקבלו את המסר פשוטו כמשמעו...
באופן כללי בחיים ובריצה בפרט אני משתדל להנמיך צפיות,
למה אני צריך את הלחץ הזה?
באימונים הקצרים אני "נותן בראש"
ולפי כל התאוריות הייתי אמור לשפר מבלי היכר את התוצאות בריצות הארוכות,
אבל אני דוחה את זה בינתיים, אין לי את הדחף הזה להגיע מהר,
במיוחד עם זה מסלול מעגלי או הלוך-חזור, הייתי שם ואני אחזור לשם, אין סיבה למהר...
תנו קצת להינות מהנוף ושיחשבו מה שרוצים הצופים מהצד,
מספיק לי שאני יודע שאני רץ לאט מבחירה,
לא כל יום מוצאים פרטנרים טובים לריצה ואם כבר צריך להתפשר על קצב אז אני מעדיף
להוריד קצב ולרוץ לאט יותר (בקצב שבו אני מסוגל לקשקש כל הדרך)
מאשר קצב שבו אני חושב על חדר מיון כל הדרך...
אחר כך אומרים לי "סתם אתה בוכה, אתה לא באמת גרוע כמו שאתה מתאר"
בכל זאת, אני מעדיף לאכזב לטובה.
עניין המשקל הוא תמיד מאתגר, בעיקר למי שמנסה לנחש כמה הוא.
עצמות כבדות כבר אמרנו? חוץ מזה שאני משתדל לאכול מזון עשיר בברזל,(בשר והרבה)
לדעתי אני כבר חלוד לגמרי מבפנים...(זה בא עם בירה)
בעייתי בעיקר בגלאי מתכות, זה וקיבת הנירוסטה ממש סימפוניה!
אני עולה על המשקל והוא כאילו אומר לי, "רד ממני, לא תוציא ממני מילה טובה!"
אני צריך להחליף למשקל כמו בקניון, כזה שעובד עם מטבעות,
הרי אם אתה משלם לו הוא לא יעז לא לפרגן...
אז לכל אלה שרואים רק את הגב שלי, יש לי דבר אחד לאמר לכם,
עגלגל אבל לפניכם!
*מהר זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב מהיר...
*כבד זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב "גדול"...
*עגלגל זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב סימטרי...
במבט ראשון אני נראה, איך נקרא לזה? מאותגר אנורקטית!
לא שמן לא רזה, לא מבנה של רץ זה בטוח.
בא אלי פעם איש מבוגר שהתארח אצלנו במושב ושאל אותי אם אני מתאבק,
אמרתי לו "כשעף עלי אבק אני מתאבק",
"לא לזה התכוונתי", הוא אמר "אתה עוסק בהאבקות"?
"לא תודה" עניתי, אני עדין מדי בשביל זה,
אולי זה לא נראה ככה, אבל אני יותר טוב בליברוח מאשר בלהרביץ,
ועוד יותר משניהם אני מתמחה בהימנעות מעימותים.
ובדחיית משימות למחר או מחרתיים...
מה שאני מנסה להגיד זה שבמבט ראשון אני נראה מגושם,
במבט שני זה אפילו נראה ודאי...
ובכל זאת אני רץ ואפילו מצליח לעשות את זה בסגנון סביר למדי.
אנשים שרואים אותי מצפים שארוץ בקצב זחילה,
בכל זאת הפיזיקה של העברת מסה וכל הבלה בלה הזה,
שיחשבו, יוצאים לאימון אלפים, מרוץ 10 ק"מ, או סתם מתגברות
ושמישהו יעצור את הקטר...
כשאני עוקף בבטחה במרוץ, אני לא מפספס את המבט המופתע בעיניים,
יש שנלחמים עד טיפת הזיעה האחרונה, לא מוכנים שרכב כבד יעקוף אותם!
חשבתי להדפיס על החולצה מאחור "מטען חורג לפניך",
אבל תיארתי לעצמי שלא כולם יבינו ויקבלו את המסר פשוטו כמשמעו...
באופן כללי בחיים ובריצה בפרט אני משתדל להנמיך צפיות,
למה אני צריך את הלחץ הזה?
באימונים הקצרים אני "נותן בראש"
ולפי כל התאוריות הייתי אמור לשפר מבלי היכר את התוצאות בריצות הארוכות,
אבל אני דוחה את זה בינתיים, אין לי את הדחף הזה להגיע מהר,
במיוחד עם זה מסלול מעגלי או הלוך-חזור, הייתי שם ואני אחזור לשם, אין סיבה למהר...
תנו קצת להינות מהנוף ושיחשבו מה שרוצים הצופים מהצד,
מספיק לי שאני יודע שאני רץ לאט מבחירה,
לא כל יום מוצאים פרטנרים טובים לריצה ואם כבר צריך להתפשר על קצב אז אני מעדיף
להוריד קצב ולרוץ לאט יותר (בקצב שבו אני מסוגל לקשקש כל הדרך)
מאשר קצב שבו אני חושב על חדר מיון כל הדרך...
אחר כך אומרים לי "סתם אתה בוכה, אתה לא באמת גרוע כמו שאתה מתאר"
בכל זאת, אני מעדיף לאכזב לטובה.
עניין המשקל הוא תמיד מאתגר, בעיקר למי שמנסה לנחש כמה הוא.
עצמות כבדות כבר אמרנו? חוץ מזה שאני משתדל לאכול מזון עשיר בברזל,(בשר והרבה)
לדעתי אני כבר חלוד לגמרי מבפנים...(זה בא עם בירה)
בעייתי בעיקר בגלאי מתכות, זה וקיבת הנירוסטה ממש סימפוניה!
אני עולה על המשקל והוא כאילו אומר לי, "רד ממני, לא תוציא ממני מילה טובה!"
אני צריך להחליף למשקל כמו בקניון, כזה שעובד עם מטבעות,
הרי אם אתה משלם לו הוא לא יעז לא לפרגן...
אז לכל אלה שרואים רק את הגב שלי, יש לי דבר אחד לאמר לכם,
עגלגל אבל לפניכם!
*מהר זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב מהיר...
*כבד זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב "גדול"...
*עגלגל זה עניין יחסי, אני לא מתיימר להיחשב סימטרי...
