שתלתי בגינה
פרחים רבים
מגוונים
איני זוכר כמה
איני זוכר איפה
איני זוכר איזה
כל פרח
שמתגלה לי
כאילו מחדש
ממלא אותי שמחה
ממלא אותי גאווה
ממלא אותי

*מוקדש לכם, חברי לפייס

רציתי לכתוב לכם על שבת מושלמת
של אין על החיים האלה
אחרי ריצת בוקר.
רציתי לספר לכם
על ארז שהגיע במיוחד
בשביל לרוץ איתנו
ודני שבא ללוות אותו על אופניים
על עמיחי שלא שוכח להזכיר לי
שאני עם הצבע הלא נכון
על הדר שהשאירה אותי בלי אוויר
ובלי מילים
כשקשה לי אני שותק...
רציתי לזכור עוד רגעים
מהריצה הזאת
איך אפשר לזכור משהו
כשכל מה שעובר לי בראש
זאת המנטרה
"נשבע לך לא עוצר
בחייאת עיוני לא עוצר..."
מה אני כן זוכר?
קפה עם חברים בסיום
ובירה בבית להתאוששות
בתשע בבוקר
אין על החיים האלה!

— עם ‏ריצה ואתלטיקה גליל עליון‏ ו-‏‏4‏ אחרים‏.

כבר כמה שבועות שאני לא מתאמן
סדיר, שילוב של עצלנות, חוסר מוטיבציה וחוסר יכולת להרים את עצמי מהמיטה בבוקר.
וזה ניכר, במשקל, בהיקפים ובהרגשה הכללית שאני מרגיש שמן וגם החולצות שלי לוחצות עליי לחזור למוטב...
אז החלטתי לחזור לעצמי, לקחת את עצמי בידיים (למרות שיהיה לי כבד)
ולחזור להתמיד.
חוץ מזה שדקלה לא הייתה צריכה אותי בבית השבוע (היו לה אורחים והיא לא צריכה גם אותי על הראש)...
אז יום א' אימון משולב של שרירי ליבה וריצה, היה תענוג, לחות מגניבה
וקושי שלא מהעולם הזה, פשוט כיף!
יום שלישי, אימון אינטרוולים!
מקטעים של קילומטר בקצב מהיר וביניהם ריצה קלה *4
אם זה לא פנאן אז כנראה שאני לא יודע מה זה פנאן... (מה זה פנאן?)
יום רביעי אימון עליות...
רצים בעליה עד שהמאמן שורק או עד שמקיאים, הראשון מביניהם...
אה, גם זה *8...
אז אני לא יכול לשבת כי כואב התחת,
הולך כמו פינגווין כי לא מצליח להצמיד את הרגליים...
ולא יכול לשכב כי צריך לשלם על הזמן מחוץ לבית, יש מלא כביסה....
וביום שישי לקינוח 15 ק"מ בשביל להצדיק את הפיטום בשבת.
תמשיכו לעקוב...
אני הייתי איתי ותזכרו שחייתי ביניכם
כמו צמח בר...

אימון יום רביעי בטיילת
אני יושב באוטו במזגן
מפרסם סטטוס אחרון לפני הריצה
מדומם מנוע ויוצא
מרגיש כאילו נכנסתי לסיר מרק...
יוצאים לחימום וזה מרגיש כמו מקלחת
לפני שנכנסים לבריכה
המאמן מתדרך על פרטי האימון
הפעם הוא מחולק לשלושה חלקים:
קצב קל, בינוני ומוות...
ישר אני מצהיר שהיום אני רץ קל
עד השלב שצריך לעבור לקצב בינוני
זה עובד לי יפה...
מסיימים את השלב של הבינוני
ואני מגביר למוות
אני מרגיש אותו מתקרב
פתאום, ברגע אחד אני מרגיש חולשה
אני נזכר בצום של אתמול
אני מאט וסימה מאטה איתי
היא שואלת אם אני סוחב רגל
אני עונה שאני סוחב שתיים...
אני עכשיו מרגיש כמו בוב ספוג
שרץ בתוך הים....
הריצה נגמרת, עושים שחרור ומתיחות
ומתפנים להחזיר נוזלים ולהסדיר
נשימה, סימה אומרת שאני מפגר
שרצתי אתם ככה
אני אומר שזה ידוע ושהיא לא אמא
שלי ושאם אני אשתה עוד טיפת מים
אני אטבע....
ונכון שלא היתה ריצה הכי מוצלחת
אבל לפחות יצא לי מזה סטטוס....

ושוב ריצת יום שישי
ושוב כמו תמיד
כל ריצה היא סיפור אחר
רץ עם הבנות ומדבר על בנים
ככה זה, מתחבר לצד הנשי
עם כל כך הרבה נשים מסביבי 
כל הצדדים שלי נשיים....
סימה אומרת שאני "alfa mile"
אני שכחתי בכלל שאני "male"
תובנה שלי,
אם נשים היו מנהלות את המערכה
זה היה נגמר במשיכת שיער וחיבוק...
אחרי הריצה קפה, קרקרים ואוירה
יושבים וצוחקים,
מנקים קצת את הראש
אבל הלב רחוק אי שם
אני לובש אדום אבל הלב שלי חאקי!
שבת שלום ושקט על פני תהום...

http://soferstamm.blogspot.com/

 — ב-‏נחל חרמון- בניאס‏.

יום שישי, השעה שלוש וחצי לפני התרנגול, רבע שעה לפני שהשעון אמור היה לזמזם.
אני מזנק מהמיטה, יש לי שעה להתארגן ולצאת מהבית לריצה,
 זאת ריצת סוף שבוע ראשונה מזה כמה חודשים שארוץ עם הקבוצה
 וההתרגשות נותנת אותותיה.
אחרי שקפצתי מהמיטה מתיישב ליד המחשב עם כוס קפה וקורנפלקס עם חלב
 ובודק מיילים, פייסבוק ועוד מדיות להעברת מסרים לא חשובים במיוחד...
אחרי שעברתי על כל ההודעות וכו' אני הולך לשירותים,
 להיפרד בפעם אחרונה מהפיצה של ארוחת הערב מאתמול.
שוטף פנים ובודק שלקחתי את כל מה שצריך לריצה. 
 אני יוצא מעט באיחור בנסיעה לגליל,
בדרך יש אוויר טוב ומוזיקה מעולה ואני על גל ירוק... (רמזור אדום אחד לא היה לי)
מגיע עם הלשון בחוץ לכניסה לבניאס שם קבעתי עם סימה 
והפתעה נעימה הייתה כשראיתי שהיא לא לבד.
איזה דה ז'ה וו, אני ועוד חמש בנות רצים, סליחה רצות על הנחל, 
כמו בימים הטובים לפני שהתחלתי להבריז וברוב חוצפתי הלכתי לעבוד בימי שישי...
בשלב מסוים סימה ואני מתיישבים על הקצב שלנו ורצים קדימה,
כל כך התגעגעתי לרוץ ריצה משוחררת וחברתית על הנחל, 
הריצה הכי טובה מזה כמה חודשים.
כרגיל בריצה עם סימה אני מדבר וסימה מקשיבה
 ומידי פעם היא אומרת משהו ואני מקשיב, רק חסרה לי ספה, ממש טיפול פסיכולוגי...
מסתבר שאני מדבר המון כשאני סובל, למרות שלא ממש סבלתי
ואפילו נהניתי מהריצה, כמה חיכיתי לזה!

זאת הייתה לי תרפיה טובה, ניתוק מוחלט מהעולם לשעה וחצי,

לא פקטיבים בפייסבוק ולא נעליים, פה כולם אמתיים בלי פילטרים ובלי אשליות,

מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל והשיחה היא כנה ואנושית,

אין עריכת טקסט או מחיקת סטטוס, אמרת פגעת, 

תשקול מילים לפני שאתה פותח את הפה. 
כמיטב המסורת בסיום הריצה נפגשים עם שאר הרצים,
פותחים שולחן או מחצלת ומחזירים את הקלוריות האבודות, 
זאת  עוד אחת מהמשימות ליום שישי והפעם מבצעים אותה מבלי להזיע,
רק אוכל טוב, אנשים מובחרים והאווירה בהתאם.

בתקווה להמשיך ולעדכן בשבועות הבאים...

הקיץ הגיע ואתו אירועי ריצה חברתיים, בעיקר ריצות ליל ירח,
כאשר החוקיות היא שמארגנים את האירוע לשבוע של אמצע החודש כדי לנצל את הירח המלא,
לא פחות חשובה מנוכחות הירח היא נוכחות אוכל ובירות או אלכוהול קל מכל סוג שהוא,
למרות שבירה היא המומלצת, משקה קל יחסית שעוזר בהתאוששות הגוף ולפתיחת הנפש...
ריצה אחת כזאת התקיימה אתמול בערב 9/7/14 .
אירוע כזה שמתקיים בחצר האחורית שלנו, בארגון של רצי רמת הגולן
ובניצוחם של עמיחי זליגר ואלי מוסקוביץ' לא יכול להיות פחות ממושלם
 וכשידעתי ש"בזלת" נותנים חסות זה היה ברור שיהיה נפלא פלוס.
על הפרק ריצה בשני מקצים לא תחרותיים של 13 ו8 ק"מ,
זאת ההזדמנות שלי לחזור ל לעניינים אחרי תקופה של הפחתת עומס מטעמי חוסר רצינות...
בנוסף זאת הייתה הזדמנות לקאמבק עם הפרטנרית המושלמת סימה
שהגיעה יחד עם עוד חברים מהקבוצה הגלילית,
קבעתי עם סימה מראש לרוץ יחד כדי שלי תהיה מוטיבציה ועניין ולה יהיה כיוון וחברה.
על הריצה עצמה אין מה להרחיב יותר מידי, רצנו בעליות בשטח,
 אני דיברתי וסימה הקשיבה, היא השתדלה לא להפריע לי ואני השתדלתי לא להעיק,
 עקפנו, נעקפנו, נהנינו האחד מהשנייה ובעיקר מהריצה.
בדרך עברנו בדרכי טנקים, על צירי החקלאים בינות כרמים, מטעים ושטחי מרעה בקר וצאן.
כשסיימנו חיכו לנו שולחנות עמוסי כל טוב,
 עוגות, לחמים וגבינות, אבטיחים ומלונים וכמובן בירה, הרבה בירה!
שבלי ספק תרמה לאווירה שהייתה טובה אבל השתפרה פלאים ככל ששתינו עוד...
עד כדי ששכחנו שיש עוד משחק חצי גמר והלילה עוד צעיר.
תודה לרצי רמת הגולן על ארגון מופתי גם של המסלול המסומן למופת
וגם על הכיבוד שהצליח לרצות את כל הנוכחים.
תודה למועדון ריצה גליל עליון שהפגין נוכחות יפה שתרמה כדי להעצים את האירוע.
ולסימה שסבלה אותי כל הדרך בעליות וגם בירידות....
14/8/14 ריצת ליל ירח בגליל, רשמו לפניכם!